איגרת רבי יוסף זונדל מסלאנט – הרב משה בלייכר

בספר זה נערכו שיעורים שלימד הרב לתלמידים בישיבה הקטנה במעלה חבר

צדיק נסתר היה רבי יוסף זונדל מסלנט. גאון עצום בתורה, גאון עצום במידות וגאון בהסתרת גדלותו. תלמיד קרוב לרבי חיים מוולוזי’ין ולרבי עקיבא איגר, ורבו של רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר.
בין השאר עוסקת האיגרת בשאלות:

• מה הסיכוי שלי לגדול בתורה אם התורה היא כל כך גדולה ואין-סופית?
  מה עוד, שככל שאני לומד אני מבין שיש לי עוד הרבה מה ללמוד, וגם את מה שאני לומד אני לא תמיד זוכר, אם כן לכאורה זו משימה בלתי אפשרית ומייאשת מלכתחילה.

• איך להתייחס לחולשות ולחסרונות שאנו מוצאים בתוכנו? אנו נוטים לייחס אותם אל אישיותו ולומר: ‘אם זה מה שאני מרגיש או חפץ, אז זה אני! זאת האישיות שלי, אני אדם שלילי. איני צדיק כמו שהייתי רוצה להיות’. כיצד מתמודדים עם מחשבה הרסנית זו? איך בונים את האמון בטוב שבנו?

איגרת זו כונסת בתוכה במילים ספורות, יסודות גדולים שבכוחם לכוון את האדם בעבודת ד’ שלו ובדרכו בלימוד התורה. יסודות שאליהם מחנך הרב משה בלייכר, מטביע אותם בתלמידיו והם מתבארים בהרחבה בספריו השונים.