לאמונת עתנו ז' – העוז והענווה

בספר מתבררת צורת החיים הראויה לחברה בישראל מתוך ניתוח של יסודות התרבות המערבית.
במרכז הבירור עומד כח הדמיון, אשר בהיותו נתון תחת מרותם של השכל והמוסר יש בו ברכה רבה, אך כאשר הוא השולט על החכמה והרגש ומנתב את החיים – קלקולו רב מאוד. בשלטונו ובהפרזתו הרבה עלול הוא להפיל את האדם הפרטי, החברה והאומה, בכל רע, להשחית ולקלקל את החיים.
בחלקו הראשון מתמודד הספר עם הנטייה המופרזת לטיפוח יופי הגוף והנאותיו, תוך התמקדות בחיצוניות החיים, וזניחת התרבות הישראלית הטהורה. נטייה זו מובלת על ידי דמיון כוזב המכשיל את האדם בגאוות יתר. בחלק השני מתבארת השפעתו ההרסנית של הדמיון המפריז כל מצוקה על שקול הדעת ואת המכשלה הבאה מעזיבת אורה של תורה.
רק מכח ההתגברות על הדמיון השלילי יוכלו ישראל לעשות.